יש תמיד סיבות על מה להודות.
יש תמיד סיבות לשבור את הכלים.
יש תמיד סיבות לקום מחדש. 
יש תמיד סיבות. לבחור בחיים.

ולבחור בחיים. זה לא אומר לחיות.
זה רק אומר. לא למות בנתיים .
וכשבחרתי לשבור. לא אומר שויתרתי.
זה רק אומר שזעקתי לשמיים.

והיו כל כך הרבה סיבות לכאב. 
וצעקתי, עד מתי?
היו כל כך הרבה מכות שקיבלתי. 
והבנתי שידעתי די.

אז 
הלכתי לשקט. 
כאבתי ונשברתי. 
וזלגו הדמעות לנהרות האשליה. 
ומתוך האמת שנגלתה בתוכי. הבנתי מהי הודיה.

וגם כשבחוץ עוד סוערת. השקט איתי כאן בפנים.
הלכתי פנימה בתוך השקט.
ומצאתי סיבה לחיים.

רונית
.
.
.

#כוונתהמצפן | © רונית אזולאי
מדריכה ומכוונת לנפש האדם

Pic: Marianne Sopala

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: