היא הגיעה הנקודה. של הכאב שדהה.
שהלב השבור. שנים. בתוכי התאחה.
שהצער על דברים. הפך להשלמה.
שהעצבות בחיי. פינתה מקום לשמחה.
והמסיכות מתקלפות.
והשטויות מתאדות.
והאמונה חזקה.
והתקווה מפעימה.
יש חלונות של אור.
יש הווה בלי אפור.
ויש מקום שלם מבפנים.
שחיכיתי לו שנים.
היא הגיעה הנקודה הזאת. ברגע המתאים.
ואליה מתווספות נקודות חדשות. של חיים.
ופתאום מחייכת.
בלי שאף אחד רואה.
חיוך משמח של משהו שמשתנה.
הנקודה שהגיעה.
תמונה חדשה מייצרת.
וגם אם יש גלים.
נקודת המוצא היא אחרת.
רונית
#כוונתהמצפן | © רונית אזולאי
מדריכה ומכוונת לנפש האדם
