הייתה שנה מפתיעה. שהביאה איתה משהו חדש שכמעט ולא הכרתי עד שהוא הגיע. ניצוצות של שלווה פנימית. מיוחד כל כך עד שלעיתים זה הרגיש כמו שכינה. שונה כל כך עד שלעיתים זה הרגיש לבדות מוחלטת ביקום. כזו שממנה צמחה מישהי חדשה. עם אסימונים שנפלו למקום (יותר כמו מכונת מזל בווגאס). חיבורים. אמיתות. הבנות נוספות. תובנות עמוקות. אנשים שנגמר להם המקום בחיי. כאלה שחזרו והתפנה הלב מחדש. מצפן שהמשיך להתפתח. הכוונה שלו שקיבלה משמעות חדשה. לימודים שהיו בראש והפכו למציאות. תחביב בנפש שהפך לכיוון. אמונה חדשה שהתווספה והפכה למהות. מספרים שהפכו לפרוייקט. ונפש שמתחילה לקבל תשובות.

אפשר לומר שהשנה הייתה המפתח להבנת איזון מהו. היא הביאה איתה הכל מהכל. אנשים טובים ומלאכים שעוזרים. מתנות של קושי כדי ללמוד ולהתפתח. מתנות חדשות שנולדו מתוך כאב ופחד. רגשות טהורים. חיוכים. עצבות. שמחה וסקרנות. וניצנים. ניצנים של אומץ. כאלה שפתחו דלת לחיים חדשים. מתרגשת מהם. ועכשיו מרגישה שעומדת בפתח הדלת ובוחרת. להיות.

#כוונתהמצפן | © רונית אזולאי
מדריכה ומכוונת לנפש האדם

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: