רבות הפעמים שאנחנו בוחרים, למול אנשים שאנחנו אוהבים, ״להעלים עין״.

וכן, בתמונה הגדולה שנקראת חיים. גם את זה צריך לפעמים. 
אלו אנשים שאנחנו אוהבים.
ולא תמיד הם מתכוונים. 
ויש מקום להכיל ולסלוח. 
וכולנו אנושיים.

העניין הוא.
שישנם מצבים שחוזרים ונשנים.
בהם ב״העלמת העין״ אנחנו מוותרים על עצמנו. 
על אמת פנימית מתוכנו. 
ויתור מהמקום הלא נכון לנו.
ושם במצבים האלו.
״העלמת העין״ הופכת לריצוי.
וריצוי? 
מרחיק אהבה עצמית.

רונית

#כוונתהמצפן | © רונית אזולאי 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: