עברה שנה מהפוסט הזה. https://www.facebook.com/39ronit/posts/10156503412647500
והוא מהדהד בתוכי. כאילו היה ממש לפני כמה רגעים.

חברה שלחה לי אתמול זיכרון שלה משתפת את הפוסט והייתי קצת בשוק. מה? עברה שנה?
לקח לי כמה דקות לחשוב על זה. וקלטתי שאצלי בזיכרון זה ממוקם באוגוסט. למה? לא יודעת.. בטח יש הסבר הגיוני רגשי שעדיין לא הגעתי אליו. ועדיין מה שהפליא אותי זה איך לא היה ברור לי שעברה שנה. הרי קרו כל כך הרבה דברים ושינויים משמעותיים בשנה הזו. אז למה הפליאה? למה ההרגשה שהזמן עבר ״כהרף עין״? למה התכווצות הלב?

מתבוננת בתוכי תוך כדי שכותבת ומבינה שכנראה לחצתי ״השהה״ על המקום התהומי הזה בתוכי והמשכתי להתנהל כרגיל. מידי פעם נגעתי שם. התמודדתי. ולחצתי ״השהה״. מידי פעם פחדתי שם. ואז לחצתי שוב ״השהה״. עד כי נוצר ציר מקביל של זמן. ציר מקביל לחיים שממשיכים במהירותם. ובציר הזה שמתנהל בקצב שונה לחלוטין יש את העולם הפנימי שהוא בתוך המעמקים. 
ושם? עברו כמה רגעים. שם הזמן אחר.

ההבנה הזו עכשיו של הפער בין ״הזמנים״. כיווצה לי את הלב. הפילה עוד כמה אסימונים על העולם הרגשי. לקחה אותי רגע לזמן מקביל. ואז דווקא הלב שהתכווץ בוחר לפעום חזק. להחזיר אותי ולהזכיר. זה המסע שנבחר עבורך. איזון. תמיד לאזן בין.. לבין.. אז תוסיפי את ההבנה שזה גם לאזן בין ״צירי זמן״.

עברה שנה. 
ואמנם התקדמתי רק כמה צעדים. והמושג ״ההסתרה שבתוך ההסתרה״ קיבל אצלי משמעות חדשה. ועוד לא באמת חשפתי. ועוד לא הסברתי. ועוד לא סיפרתי. ועוד לא הגעתי. ועוד לא מספיק עזרתי. 
עדיין. עברה שנה שבה בנקודת זמן אחת בחרתי להפסיק להתבייש. להפסיק להסתיר. ולצאת למסע חדש. 
מסע שהוא גדול ממני.

עברו רק כמה רגעים.

רונית
🍀

הפוסט :
 https://www.facebook.com/39ronit/posts/10156503412647500


הכתבה במאקו: https://www.mako.co.il/health-wellness/mental-health/Article-47d48df075ee361006.htm

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: