לדעת לבחור.
אנחנו מדברים על ״ואהבת לרעך כמוך״. על חזון לחברה מתוקנת. על אחדות. על התמונה השלמה. על ״כולנו רקמה תודעתית אחת״ וממנה אנחנו אמורים לשאוב את ההתנהלות התודעתית שלנו. ולחיות לנו כך. מוארים. אוהבים. ומבינים.
ולרוב זה גדול עלינו. גדול מאיתנו להיות כך ביום יום. כי ברצון ובמחשבה כולנו רוצים אבל ביום יום. למול התנהלויות החיים? לא קל לנו עם אנשים.. הם לעיתים מעצבנים אותנו. מכאיבים לנו. פוגעים בנו. אנחנו פוגעים בהם. אנחנו באגו. הם באגו. המון אמוציות מעורבות. והדעות שלנו שונות. ובכלל אנשים בהרגשה שלנו רחוקים מלהבין אותנו. וזה ממשיך וממשיך. וממשיך.
ואיפה ״ואהבת״?
ואיפה ״אחדות״?
ואיפה ״התודעה״?
אנחנו מתאמצים. מנסים. ובסוף חוזרים לנקודה דומה להתחלה. ולעיתים אפילו יותר עייפים מאנשים. זה קצת גדול עלינו.
🦋
אז מה עושים?
מתחילים בחיבורים קטנים יותר.
אין צורך ישר לרוץ לאהוב את כ ו ל ם, ובטח לא ״כמוך״, את ״כמוך״ אנחנו עדיין לא מבינים. אז איך ״כמוך״ את כולם?
•מתחילים ב:
לרצות באמת להבין. לדעת. להיות. לעשות. לשנות.
•ממשיכים ב:
לבחור חברים תואמים למסע התודעתי שלנו.
•לבחור חברים בשלים רוחנית.
•לבחור חברים עם יציבות רוחנית.
•לבחור סביבה בריאה רוחנית.
•לבחור סביבה מחוברת תודעתית.
ואז:
מתאמנים תודעתית ביחד. על השיעורים שלנו. על תיקונים. עובדים על מידות. מתרגלים הבנה. עוזרים אחד לשני להבין. לצמוח. להיות. ״ואהבת״ במעגלים קטנים.
ואחרי שאנחנו כבר מתורגלים ממש.
לעבור לכלל. למעגלים גדולים יותר. לחברה. לאחדות. לתמונה הגדולה יותר. אם בכלל. כי לפעמים זה מה שצריך. כי אם נשנה את הסביבה הקרובה שלנו. אזי נעזור לשנות את התודעה הקולקטיבית. את הכלל.
וכדאי לנו להבין ..
לא כולם בנויים רוחנית לעשות ״כמוך״. לא כולם בשלים רוחנית.
זה מגיע כשזה מגיע. כל אחד בדרך שלו. בקצב שלו.
ואין יותר או פחות. יש מה שזה.
וכדאי גם שנדע. שלא כולם יהיו.
ככה זה.
בחרת דרך? היא נכונה לך? צעד בה.
ותכיר בכך שיש דרכים אחרות.
ואולי נגיע כולנו לאותו המקום.
ואולי גם לא.
מה שכן, אם כבר ניפגש באמצע הדרך. לאיזו בירה ליד מדורת לילה. לפחות שנהנה לפגוש אחד את השני.
לספר על הדרך.
ואהבת לדרכו כמוך.
רונית
🦋
רונית אזולאי © #כוונתהמצפן
(בהשראתו של: הרב אריק נווה 🤍 )