כוונת המצפן | מקום לנפש לנשום | רונית אזולאי

לא הייתי משנה

כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְשַׁנָּה.
אֶת כֹּל מָה שֶׁנָּתַתִּי.
הָיִיתִי נוֹתֶנֶת שׁוּב.
עִם יוֹתֵר אָהֲבָה.

אֶת כֹּל מָה שֶׁנָּתַתִּי חֵצִי.
הָיִיתִי מַשְׁלִימָה לַשָּׁלֵם.
כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְשַׁנָּה.
אֲפִלּוּ עַכְשָׁו כְּשֶׁכּוֹאֵב.
יוֹדַעַת שֶׁהַכְּאֵב יֵעָלֵם.

וּבַזְּמַן הֹוֶה.
בַּזְּמַן שֶׁבֶּכִי מַחְסִיר נְשִׁימָה.
בְלִבִּי נִשְׁאֶרֶת התְּפִלָּה.
לִמְצֹא עוד אֲנָשִׁים רְגִישִׁים.
שֶׁשּׁוֹמְרִים גַּם לְךָ עַל הַנְּשָׁמָה.

ועוֹלֶה פִּתְאוֹם חִיּוּךְ וַהֲבָנָה.
כְּלוּם לֹא הָיִיתִי מְשַׁנָּה.
וְהָיִיתִי חוֹזֶרֶת שׁוּב.
וְעוֹשָׂה הַכֹּל.
מֵחָדָשׁ.
עִם יוֹתֵר אָהֲבָה.

רונית

רונית אזולאי © | #כוונתהמצפן
צילום: רונית אזולאי

Exit mobile version