Site icon כוונת המצפן | מקום לנפש לנשום | רונית אזולאי

מכחול

כוס קפה ועיתונים על שולחן עץ
פַּעַם רָצִיתִי נוֹצֵץ וְגָדוֹל.
פַּעַם רָצִיתִי אֶת כָּל הַמִּכְלוֹל.
הַיּוֹם רוֹצָה.
אֶת הַמִּכְחוֹל.

כָּזֶה שֶׁמְּצַיֵּר אֶת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה.
כָּזֶה שֶׁמְּמַלֵּא בְּרֹךְ.
אֶת הַתְּמוּנָה.
כָּזֶה שֶׁמְּצַיֵּר שַׁלְוָה.
בְּאַהֲבָה.

פַּעַם רָצִיתִי אֶת מָה שֶׁבַּחוּץ
הַיּוֹם רוֹצָה לְהוֹצִיא.
מָה שֶׁלֹּא נָחוּץ.

פַּעַם רָצִיתִי שֶׁיִּרְאוּ כֻּלָּם.
הַיּוֹם מְצַיֶּרֶת לְבוֹרֵא עוֹלָם.

וְהַגָּדוֹל הִתְחַלֵּף בְּפַשְׁטוּת.
וְהַנּוֹצֵץ וְהַבָּמָה.
הִתְחַלְּפוּ בְּכֵנוּת.

פַּעַם חָלַמְתִּי עַל מָה שֶׁעָבַר
הַיּוֹם מְחַבֶּקֶת אֶת מָה שֶׁנִּשְׁאַר.
פַּעַם רָצִיתִי מָה שֶׁבַּחוּץ רוֹאִים.

הַיּוֹם מְבַקֶּשֶׁת.
אֶת מָה
 שֶׁמַּגִּיעַ מִבִּפְנִים.

רונית
.
.
.
רונית אזולאי © | #כוונתהמצפן

 
 

Exit mobile version