לִפְעָמִים בָּא לִי לִצְרֹחַ
וּלְהַפְסִיק לִהְיוֹת זוֹ שֶׁמְּבִינָה.
לְהַפְסִיק לְרֶגַע לָדַעַת
שֶׁכָּל מַה שֶׁרוֹאָה שֶׁבַּחוּץ זֶה מַרְאָה.
בָּא לִי לְרֶגַע.
לִזְעֹק.
לִהְיוֹת בְּתוֹךְ בּוּעַת הַפְּגִיעָה.
בָּא לִי לִצְרֹחַ.
וּלְנַפֵּץ אֶת הַמַּרְאָה.
לִצְרֹחַ עַל כָּל מַה שֶׁקּוֹרֶה
עַל הַהִיא וְהַזֹּאת
וְעָלַיִךְ שֶׁרוֹאָה.
וְכָל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁהָיוּ קְרוֹבוֹת לִי
לַנְּשָׁמָה.
בָּא לִי לִצְרֹחַ עֲלֵיכֶן.
לֹא, אֲנִי לֹא בְּטוֹב עִם הַנְּטִישָׁה.
לֹא, אֲנִי לֹא מְבִינָה
כְּשֶׁבָּאִים רַק כְּשֶׁצָּרִיךְ.
כְּשֶׁפּוֹנִים רַק כְּשֶׁיֵּשׁ מַטָּרָה.
לֹא, אֲנִי לֹא מְשַׁחְרֶרֶת
וְכֵן, הַנֶּפֶשׁ פְּגוּעָה.
וְלֹא. כְּבָר נִמְאַס,
אֲנִי לֹא מְכִילָה.
וְכֵן, זֶה שׂוֹרֵף אֶת הַנְּשָׁמָה לִרְאוֹת
אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת לְהָזִיז אֶת עַצְמֵךְ
עֲבוּר אֲחֵרוֹת כְּמוֹ גְּדוֹלָה.
וַעֲבוּרִי —
יֵשׁ תֵּרוּצִים בְּאֹרֶךְ מְגִלָּה.
וּבָא לִי לִצְעֹק תִּתְבַּיְּשִׁי
כֵּן, אַתְּ, וְגַם אַתְּ שֶׁלֹּא בְּטוּחָה
אַחֲרֵי כָּל מַה שֶׁהָיִיתִי בִּשְׁבִילֵךְ
אַחֲרֵי כָּל מַה שֶׁהַנְּשָׁמָה עָבְרָה.
בָּא לִי לִצְרֹחַ חָזָק
עַל הַהִיא וְגַם עָלַיִךְ,
אַתְּ צְבוּעָה
כָּכָה לֹא פּוֹתְרִים.
כָּכָה לֹא הוֹלְכִים.
וּמָה שָׁוֶה כָּל לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה.
בָּא לִי לִצְעֹק דַּי,
לָמָּה רַק אוֹתָךְ אַתְּ רוֹאָה?
וּבָא לִי לִצְרֹחַ תֵּלְכִי.
וְאַל תַּחְזְרִי
שֶׁיִּתְפַּנֶּה אֶצְלִי מָקוֹם לִבְרָכָה.
וְכֵן, גַּם אַתָּה.
בָּא לִי לִצְעֹק.
וְלִצְרֹחַ.
עַד שֶׁאֶהְיֶה צְרוּדָה.
וְצוֹרַחַת אֶת הַכְּאֵב בִּדְּמָמָה
וְהַדְּמָעוֹת מִתְפָּרְצוֹת בְּעָצְמָה.
נוֹתֶנֶת לָהֶן לָצֵאת
לְלַוּוֹת אֶת צְרָחוֹת הַמּוּעָקָה.
מְסַיֶּמֶת.
מְנַגֶּבֶת דְּמָעוֹת.
מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַמִּלִּים.
וְהַנְּשִׁימָה חָזְרָה.
אָז. לְרֶגַע הָיִיתִי אַחֶרֶת.
וְלֹא זוֹ שֶׁמְּבִינָה שֶׁמְּכִילָה.
וְכֵן, יוֹדַעַת:
כָּל מַה שֶׁבַּחוּץ —
זֶה לְתִקּוּן.
וּבַסּוֹף תָּמִיד הַכֹּל לְטוֹבָה.
וְעַכְשָׁיו —
הָלַכְתִּי שׁוּב
לְהִתְבּוֹנֵן בַּמַּרְאָה.