למה מצפן? כי הלכתי לאיבוד.
כל כך רחוק. עד כי חשבתי שאבוד.
למה מצפן? כי הייתי בלי כיוון.
מסתובבת ומחפשת. בלי שיהיה איזון.
ומצאתי צפון. שהוא הפשוט והטבעי.
מצאתי מזרח. את הרגשות שבתוכי.
מצאתי מערב. שהוא האמת שבחוכמה.
מצאתי דרום. ובו קולה של הנשמה.
ובכל כיוון שמצאתי. שכחתי את האחר.
עד שקריאה מתוכי. אמרה לי לחבר.
וחיברתי בלי להבין. מה הייתה הכוונה.
וישבתי בנקודת האמצע. כך. בלי תזוזה.
ואני ישבתי. והמצפן הסתובב.
ובכל כיוון שנגעתי. הכל התערבב.
כל תובנה העמקתי פנימה.
וכך זזתי המון. בלי לצעוד קדימה.
ומגיע הרגע. להזכיר לעצמי בחירתי.
לצעוד בלי לדעת לאן. עם בטחון אמיתי.
המרכז כבר ברור. האיזון הוא שלי.
וגם אם אתעה בדרכי. אדע מרכזי בתוכי.
למה מצפן?
כי המצפן הוא אני.
רונית
🔹
#כוונתהמצפן | © רונית אזולאי
מדריכה ומכוונת לנפש האדם
