רונית

מתוך הסיפור האישי הגיע הצורך העז להבין את מורכבותה של הנפש.

במהלך השנים רכשתי כלים וניסיון להבנת נפש האדם. הנחתי את נפשי על שולחן הניתוחים והתחלתי לחקור. הייתי חייבת תשובות. עדיין חייבת אותן.הנפש הלא שקטה שבי היא שיצאה למסע.

 
הסיפור האישי. ההתרסקויות. האירועים שהכריחו אותי לקום. שוב. ושוב. ושוב מתהומות. 

מאיבוד עצמי. מטלטלות שהן מעל לכל נורמה.
הם גם אלה שהובילו לחקירה העצמית.
למצפן בתוכי ולרצון להתמודד עם הפחדים של מורכבותה של נפש שזעקה. להבין. לדעת. את הדרך האמיתית.


הכל נולד מהרצון להבין. לשנות. 

דרך מקומות קשים. דרך מצבי חיים שמרסקים ומחברים אותך מחדש. אבל גם דרך ואמונה ביכולת לקום.
לקום ולהרכיב מחדש עם כוחות וחוסן.


וכך מצאתי עצמי צועדת במסלול כפול.
לומדת. חוקרת. שואלת תוך כדי טיפול וריפוי אישי. כדי להבין.  למדתי אימון אישי. אימון עסקי.
תודעה גבוהה. פנימיות התורה. קורסים בפסיכולוגיה. תורת הנפש לפי היהדות. ממשיכה ללמוד. כל יום. לומדת מבחוץ. לומדת מבפנים.

הרצון לנתח. להבין. לבדוק. איך זה אצלי. איך זה אצל אחרים. 
הפך אותי ל ״מתבוננת חוקרת״.
כזו המתבוננת. מנתחת וחוקרת. כל אינטראקציה. אישית. בינאישית. באופן אנתרופולוגי. רגשי. נפשי. חברתי.
הפכתי עצמי ואת הסביבה 🙂 לשפן ניסיונות של מחקר הדרך. למען משימת חיים. להבין נפש.

באחד מרגעי הקושי אמרה נפשי: ״כשאת מתפרקת זכרי את כל חלקייך״.
משתדלת לזכור כל יום מחדש. ומבחינתי זה להיות כמו סאונדוומן  מכוונת מוזיקה.עושה פיינטיונינג.

או כמו חיפוש של תדר תחנת רדיועד שמוצאים את התדר המדויק. כזה. 
רק של נפש. 

בשמונה שנים האחרונות נוספה לחיי אמונה גדולה בבורא. אמונה שהביאה איתה את המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש.
  ומתוכה נולדה ההודיה. ואיתה ההבנה שלמרות הכל ובזכות הכל. 
תודה.

והדרך?
והמצפן?

הובילו אותי למקומות
שלא ידעתי שקיימים.
שאפשריים. 


״כוונת המצפן״.
מקווה שתמצאו כאן מקום.

גם לנפש שלכם.
 לנשום.

רונית