רונית אזולאי | יוצרת
אודות
מתוך הסיפור האישי הגיע הצורך העז להבין את מורכבותה של הנפש.
מתוך התהליך הרגשי נולד בלוג ״כוונת המצפן״ בפייסבוק >
בלוג שירים שהפכו לחלק מהותי מתהליך הריפוי והיציאה לאור.
במהלך השנים רכשתי כלים וניסיון להבנת נפש האדם. הנחתי את נפשי על שולחן הניתוחים והתחלתי לחקור.הייתי חייבת תשובות. עדיין חייבת אותן.הנפש הלא שקטה שבי היא שיצאה למסע.הסיפור האישי. ההתרסקויות. האירועים שהכריחו אותי לקום. שוב. ושוב. ושוב מתהומות. מאיבוד עצמי. מטלטלות שהן מעל לכל נורמה.
הם גם אלה שהובילו לחקירה העצמית.
למצפן בתוכי ולרצון להתמודד עם הפחדים של מורכבותה של נפש
שזעקה.להבין. לדעת. את הדרך האמיתית.
הכל נולד מהרצון להבין. לשנות.
דרך מקומות קשים. דרך מצבי חיים שמרסקים ומחברים אותך מחדש.
אבל גם דרך ואמונה ביכולת לקום ולהרכיב מחדש עם כוחות וחוסן.
וכך מצאתי עצמי צועדת במסלול כפול. לומדת. חוקרת. שואלת תוך כדי טיפול וריפוי אישי.
כדי להבין. למדתי אימון אישי. אימון עסקי. תודעה גבוהה. פנימיות התורה. קורסים בפסיכולוגיה. תורת הנפש לפי היהדות ועוד.
ממשיכה ללמוד. כל יום. לומדת מבחוץ. לומדת מבפנים.
הרצון לנתח. להבין. לבדוק. איך זה אצלי. איך זה אצל אחרים.
הפך אותי ל ״מתבוננת חוקרת״.
כזו המתבוננת. מנתחת וחוקרת. כל אינטראקציה. אישית. בינאישית. באופן אנתרופולוגי. פסיכולוגי. נפשי. חברתי. הפכתי עצמי ואת הסביבה 🙂 לשפן ניסיונות של מחקר הדרך.
למען משימת חיים. להבין נפש. לרפא נפש.
באחד מרגעי הקושי אמרה נפשי מתוכי: ״כשאת מתפרקת זכרי את כל חלקייך״.
משתדלת לזכור כל יום מחדש.
ומבחינתי זה להיות כמו סאונדוומן על מיקסר סאונד גדול מכוונת מוזיקה. עושה פיינטיונינג.
או כמו חיפוש של תדר תחנת רדיו עד שמוצאים את התדר המדויק. כזה. רק של נפש.
בארבע שנים האחרונות נוספה לחיי אמונה גדולה בבורא.
אמונה שהביאה איתה את המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש.
ומתוכה נולדה ההודיה.
ואיתה ההבנה שלמרות הכל ובזכות הכל.
תודה.
והדרך?
והמצפן?
הובילו אותי למקומות שלא ידעתי שקיימים. שאפשריים.
״כוונת המצפן״ מקווה שתמצאו כאן מקום. גם. לנפש שלכם. לנשום.
רונית
באתר תמצאו > תובנות. השראות. הכוונה
שירים של המצפן | הקלפים של המצפן | תובנות המצפן
.
יצא
מְחַכָּה.עַד שֶׁזֶּה יֵצֵא לִימֵהַוְּרִידִים.כְּמוֹ רַעַל שֶׁזּוֹרֵםבְּתוֹכִי.וְאֵין בִּי נְשָׁמָה. וְאָז.כְּשֶׁזֶּה יוֹצֵא.נִזְכֶּרֶת מִי אֲנִי.נִזְכֶּרֶת.בְּאַשְׁלָיָה. רונית…רונית אזולאי © | # כוונתהמצפן
דְּמוּת
מַרְגִּישָׁה שֶׁיּוֹצֵאתלְעוֹלָם.וְעוֹשָׂה וְנִטְמַעְתָּוְחוֹוָה.וְאָז בְּרֶגַעשֶׁל שֶׁקֶט אֲמִתִּי.כָּזֶהשֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַרַק מֵהַנְּשָׁמָה.מְקַלֶּפֶת שְׁכָבוֹתוְזוֹכֶרֶת.זוֹכֶרֶת שֶׁזּוֹ דְּמוּת.וַאֲנִי בִּכְלָל שׁוֹנָה. וְהֵם בַּחוּץרוֹאִים מִישֶׁהִישֶׁלָּמְדָה לְהִסְתַּגֵּל.עַד כִּי שָׁכְחָהאֶת עַצְמָהּ. רונית..רונית אזולאי © | #כוונתהמצפן
מייחלת
מְיַחֶלֶת לַחֹפֶשׁ מֵהַדְּמוּת שֶׁל הַבָּמָהשֶׁהָיְתָה כְּלוּאָה בְּתַבְנִית.לְחֹפֶשׁ מִלִּהְיוֹת מֻצְלַחַת.רַק כִּי נָגַעְתִּי בִּכְאִלּוּ.בְּפִסַּת שָׁמַיִם.בְּלִי תַּכְלִית.לְחֹפֶשׁ מִמָּה שֶׁחוֹשְׁבִים עָלַי.מִמָּה שֶׁחוֹשֶׁבֶת עַל עַצְמִי.לְחֹפֶשׁ שֶׁל חֵרוּת הַנֶּפֶשׁ.לַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי בְּתוֹכִי.
לפעמים
לפעמים מקשיחה את מילותי ומעשי. וזה לרוב כי מבפנים אני נשברת. זה קורה כשאני יודעת שאם לא אהיה כך. אני מתפוררת. לפעמים לא יכולה להכיל.
שליחה
אני בעצם כלום. שליחה של היקום.כותבת אותי.ואולי עוזרת לאנשים. בדרכי. וגם אם אני רק באמצע.ועדיין לא השגתי. וגם אם מחפשת לאהוב אותי.ועדיין לא מצאתי. גם אם אני עוד
בוטיק
בֹּקֶר אֶחָד(אַחֲרֵי רֶצֶףשֶׁל מַחֲשָׁבוֹת לִבְקָרִים)הֶחְלַטְתִּי לִסְגֹּר אֶת הַבַּסְטָה.וְלִפְתֹּחַ בּוּטִיק אֵיכוּת.לְמַעֲרִיכִים. וּבְבוּטִיק.מַסְפִּיק אֶחָד אוֹ שְׁנַיִםכָּאֵלֶּה מְשֻׁבָּחִים.בְּלִי כָּל אֵלֶּהמֵהַבַּסְטָהשֶׁמִּתְמַקְּחִים עַלמְחִירִים. אָז הֶחְלַטְתִּי לִסְגֹּראֶת הַבַּסְטָהוּלְהַעֲלוֹת מְחִירִים.וּבוּטִיק הַנֶּפֶשׁשֶׁלִּינִפְתַּחלְאֵיכוּת שֶׁל חֲבֵרִים.