נמאס לי לשחק. 
להשתתף במשחקים.
להתאים את עצמי לחברה. 
לכסות על רגישות יתר.
להראות נכונה.

רוצה להיות אחת עם הרגישות הזו.
וגם היא מוזרה.
וגם אם היא מלאה בפרטים קטנים.
גם אם היא שונה. 

גם אם הרגע הגעתי. 
ועברו רק דקות ספורות.
לא להישאר. ללכת.
לא להסכים למסיכות.

בנקודות דקירות קטנות. מול אנשים.
הלב מאותת. הסנסורים כבר יודעים.
שזה לא מקום נכון להיות בו עכשיו. 
שמכאן רק פוגעת בעצמי מבפנים.

ובמקום להיכנע לחוקים החברתיים. 
במקום לאלץ את עצמי להתאים.
במקום להישאר ולעטות חליפת הגנה.
במקום לשחק את המשחק.
ולהיות במודעות דרוכה.

לקום ולחבק את הרגישות היתרה.
להבין היא יודעת גם מה שלא רואים.
להקשיב לה. לרגישות הזו.
היא כבר למודת שנים. 

לקום. ולהיות אמיצה.
גם אם זה להיות שוב שונה.
בלי להיכנע לתכתיבים.
להיות אמיתית. בחוץ כמו בפנים.

נמאס לי לשחק. 
בוחרת להיות חזקה.
לתת לרגישות הזו לנשום.
ולזהות את עצמי במראה.

רונית 

#כוונתהמצפן | © רונית אזולאי
מדריכה ומכוונת לנפש האדם

רונית אזולאי© | #כוונתהמצפן

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: