כשנקרעה ממני חליפת ההגנה.
ועמדתי מפוחדת חשופה.
עלתה בת קול מתוכי שאמרה.
זה לא במקרה. זה בכוונה.

כשראיתי לרגלי פיסות של נשמה.
כשהכאב חדר לכל פינה.
כשטיפות של דם זלגו לאדמה.
הבנתי. שאני זו שניפצה את המראה.

וכשעמדתי חבולה ברעש ודממה.
מבויישת וכואבת מתוך ההבנה.
עלתה זעקה מתוכי שאמרה.
תמשיכי. את מתחדשת. 
זו מתנה.

רונית

.
.
רונית אזולאי© | #כוונתהמצפן 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: