נאמר שאם אתה זה שמדבר אז אתה משמיע משהו שאתה כבר יודע.
ואם אתה זה המקשיב. אתה יכול ללמוד משהו חדש.


אז שאלו את עצמכם: האם אתם ״משמיעים״ או ״מקשיבים״ ?

1.אדם מתחיל לדבר ולספר לכם משהו. וממש זמן קצר אחרי יש לכם מה להגיד ואתם קוטעים אותו?
2.אין לכם ״צורך״ לשמוע עד הסוף אנשים עד הסוף. כי אתם כבר ״יודעים״ מה הם רוצים לומר ויודעים את התשובה ?
3.אתם לא יכולים להתאפק מלקטוע את האדם כי אחרת ״תשכחו״ מה רציתם לומר לו?
4.ואם כבר אתם  מתאפקים ( כי ביננו כולם יודעים שזה לא מנומס..) אז מאותו  הרגע יש לכם  בראש רק מה שאתם רוצים לומר?

אם זיהיתם את עצמכם בדוגמאות.  ברוכים הבאים לעולם ״המשמיעים״.
ורגע, שיהיה ברור. אנחנו כולנו נמצא את עצמנו גם משמיעים וגם מקשיבים .
העניין כאן הוא. מה אנחנו יותר.
מתי אנחנו ״שוכחים״ להקשיב. ובאיזו תדירות.

כשאנחנו רצים מהר. לקטוע. להשמיע. להגיד. זה בעצם אומר ״אני״. ״אני רוצה שיקשיבו לי״. ״אני״.
וכשאנחנו שמים את עצמנו במרכז.  ושוכחים להקשיב.  מתמוססות איכויות אדירות שיכולות להתווסף לחיינו.

לפעמים העולם מדבר אלינו דרך אנשים אחרים. ומנסה ללמד אותנו משהו חדש: שיעור. מתנה. לקח. הבנה. ואנחנו? ממהרים. לקטוע ולהשמיע. ועוד בחוסר סבלנות.
אז בעצם מה אנחנו אומרים ליקום? אין לי סבלנות להקשיב לך. ״אני״ כבר יודע.  הנה תראה: זו התשובה הנכונה.  בכלל בלי להבין שאולי מסתתר כאן משהו אחר להבין.

הקשבה אמיתית תלמד אותנו על עצמנו יותר מכל מה שנשמיע אי פעם.
אם נלמד להקשיב. (להבדיל מלשמוע). ונלמד להקשיב לאחר. ונלמד להקשיב לסביבה. אזי נלמד להקשיב לעצמנו . ולהקשבה הזאת?
יש את המפתח לפתרון השאלות שכולנו מחפשים.


אז מה עושים?
מנסים שבוע ( או לפחות יום שלם) רק להקשיב.
איך?
התנייה. 
בכל פעם שאנחנו באים ״לקפוץ״ לקטוע אדם אחר ו״להשמיע״.
לעצור ולזכור את המילה קנגורו.  מקפץ ומקפץ ומקפץ.
ומקפץ.


קֶ נְ גּ וּ ר וּ


ובכיס שלו יש מסר.

מה המסר?
תקשיבו. תדעו .

רונית

#כוונתהמצפן

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: