מה אעשה?
שפע שפע. שפע. שפע.
כמה שפע.
של לימודים.
ועומדת מול כל השפע ורואה עוד הזמנה, וקורס כזה, ורק וובינר, והרצאה קצרה, ומבוא לזה, ומסלול כזה, וכלי כזה, ועוד קורס, ועוד קבוצה, ועוד מידע, ועוד לימודים, ועוד סדנה, והשתלמות, והעשרה ו.. ו.. ו.. ו.. ויש ברוך השם ש.פ.ע!
ישנה התעוררות וכמיהה להבין וללמוד בכל התחומים.
תחום ההעשרה והלמידה הגיע לשיאים חדשים, אנחנו בדור שצורך, אוהב וחי, למידה. ידע. והתפתחות.
גם אני.
ומה אעשה?
כמעט. הכל מעניין אותי.
טיפוס מתעניין כזה.. עד כדי שכמעט הייתה לי תכנית עם חבר שקראנו לה מתעניינים (מי יודע אולי עוד תהיה), ויתרה מכך, מתעניינת בתחומים שונים ומגוונים(שתדעו שזה מאוד מעניין אלגוריתם של טיקטוק ובכלל אלוגריתם), יש לי אישיות מורכבת שכזאת, מתעניינת ומתעניינת : )
כמובן,
יש לימודים ברורים שהם ממש בהוויה, שללמוד אותם זה עורק החיות שבי, והם גם המצפן שלי. אבל, מה עם כל השפע שיש? מה עם עוד? מה עם ההעשרה, והתחומים הנוספים והאינטגרציה? מה עם הקבוצה של החברה? והקורס של מי שמכירה? מה עם עוד דברים? הרי ברגע שנפתחה אצלי דלת הלימודים ומעין הרצון התחיל לנבוע, התחלתי לרצות עוד.. ועוד עוד ועוד ועוד…
״תפסת מרובה. לא תפסת״?
הרי זה לא שאי אפשר. בטח שכן.
היום אנחנו דור של גם וגם.
ואולי עוד קצת גם.
אבל בתוך התהליך של המון לימודים,
עלו מתוכי שאלות חשובות,
מה את רוצה לתפוס?
מה הנפש צריכה?
למה התכוונה המשוררת?
מה רוצה נשמתך?
במה את מתמקדת?
מה את מכניסה לתודעה שלך?
שאלות.
והבנתי לאחרונה שמתוך השאלות
התהווה בתוכי מקום חדש.
מקום שבורר ואז ובוחר.
בהתחלה היה לי קשה איתו.
היום מודה עליו.
לברור ולבחור.
חתיכת תהליך.
וזה לא קל.
לעצור ולהגיד לעצמי ״זהו. את זה את בוחרת״.
זה לא פשוט לוותר על הפחד שאולי פיספסתי / מפספת משהו.
זה מאתגר ללכת לתוך מקום של אמת. כי הוא לפעמים בודד.
זה לפעמים מפחיד להאמין בבחירה. בלי לפחד.
אבל זו מתנה.
זה אי של הוויה ושלווה.
מקום של שקט.
ובו הולכת עם הלב.
מתוך החיות האמיתית שלי.
אומרים שכשבוחרים אז זה פשוט יותר.
ןמה שהכי קשה לנו באמת זה לבחור.
אז בעצם בחירתי אומרת ״דייני״.
יודעת אותי.
שמחה בחלקי.
בוררת ובוחרת.
וגם בעוד תחומים 
רונית
