לאורך שנים רבות עלה אצלי נושא קבלת קרדיט כמשהו לא פתור בחברה האנושית. לא הבנתי מה מונע מאנשים לתת קרדיט למשהו. ויתרה מכך. לשייך אותו לעצמם. יש מקומות שזה גבול ברור. אבל. ברוב תחומי החיים. אנשים רוצים קרדיט לעצמם. ויצירה. רעיונות. הם אלה שהכי נלקחים. והשאלה היא מדוע?
למדתם ממישהו משהו? ראיתם משהו שמעורר אצלכם רגש. קראתם. שמעתם. ביקשתם. נחשפתם. אהבתם? זוהי השראה. כשאתה מפרגן לאחרים על השראה שהיו בשבילכם. כשאתה נותן קרדיט לאנשים על העשייה שלהם. זה הופך אותך לאדם מעריך.לאדם בטוח במי שאתה. לאדם אמיתי. ואדם מעריך יש שקט בנפשו.
כשאתה לוקח תמונה שמישהו צילם ומשתמש בה כאילו אתה צילמת. כשאתה משתמש בטקסט של מישהו אחר כשלך. כשאתה לוקח רעיון של מישהו אחר ומשתמש בו כאילו חשבת עליו בעצמך. בלי לתת קרדיט. זה גזל. וזה ברור שזה גזל.ועדיין זה קורה. ובחיי היום יום. בדברים הקטנים. זה הפך להיות עניין שבשגרה. אין נתינת קרדיט. אין תודה הכרתית. היא כאילו נשמרת בחדרי חדרים. אנשים אוהבים לפאר את עצמם. וזה אותו דבר. קטן כגדול.
תן קרדיט לאחר על שלו. עבודתו. יצירתו. רעיונותיו. מילותיו.וקבל קרדיט על שלך. אדם שאינו נותן קרדיט. תמיד יחיה בפחד ״שייגמר״. עד שיבין שקרדיט לאחר יביא אליו את יצירתו שלו. ואם אתם מרוויחים מקרדיט שלקחתם מאחרים. דעו שאצלכם שם בפנים. מה שהרווחתם לעולם לא יהיה לכם ״טעים״.
תנו קרדיט לאחרים על עשייה. על יצירה. על למידה. על מקוריות. על ההשראה. על מילים. על עצה. על עזרה. על שינוי. על דברים קטנים. על דברים גדולים. יש שפע לכולם. Be Original
