נקודה למחשבה
צריך שירצה שלום בין חבריו.
״אפקט הצופה מהצד״. עוד זוית.
של אנשים שדווקא נמצאים באותם מעגלים. וקרובים.
הנקודה למחשבה היא על האנשים מסביב לאירוע שקורה בין שני אנשים. או יותר.
כשחברים רבים, כשזוג מתגרש.
תשבו על הגדר או תנסו לפשר?
תהיו הצופה מהצד.
או תהיו העושים?
כי תחשבו על זה. אנחנו רוצים להוות דוגמה לילדים שלנו. לעצמנו. לסביבה שלנו. איך אמר גנדי? ״היה השינוי שאתה רוצה להיות בעולם״.
למשל אם יש חבורות בבית ספר ומתאחדים לפעילות. והילד שלך לא מוזמן. היית רוצה שחבריו ישבו על הגדר?
היית רוצה שירגיש פירוד? או חרם?
או היית רוצה שהחברים יהיו בעלי ערכים שונים?
כי למשל בשואה. כמה צפו מהצד ?
והשכנים של ילד מוכה או אישה מוכה שסוגרים את האוזניים?
זה גם בא לידי ביטוי בערכים ״גבוהים״ כמו אחדות.
כמו ואהבת לרעך כמוך.
כי האחדות לרוב?
היא מותאמת סיטואציות.
בגדול אני בעד אחדות – זו דעתי במחשבות. העמדה שאני נוקט היא שונה מדעתי שהיא הפעולה.
אנחנו באמת מחוברים לדעה . כולם בעד אחדות ולאהוב את האחר.
ובפועל ? איפה העמדה? איפה הפעולה ? אם מאמינים ב״אחדות״ אז באמת לפעול לאחד.
ואם ״ואהבת״ אז היית רוצה שינסו לפשר ולפעול. לא שהיו הצופים.
לדוגמה: אני יכול מאוד להיות בעד איכות הסביבה ומיחזור. להסכים עם הרעיון ולהיות מחובר.
בפועל אין לי כח ממש למחזר..
דעה לא תואמת עמדה .
ולא אין לנו אחריות לתוצאה, לפעמים זה שיעורים של אנשים. זה מה שצריך להיות ביניהם. אנחנו רק יכולים לנסות. מה שיקרה כבר מחוץ לידיים שלנו.
האחריות האמיתית היא לרצון. לרצות מתוכנו.
לרצות לפעול מכל הלב.
אתה רוצה שיהיה שלום?
מאמין באחדות?
עשה ככל יכולתך.
התוצאה בוודאי תהיה התוצאה שאמורה להיות.
אבל ההרגשה תהיה שונה.
ניסית לשנות.
כי השאלה האמיתית היא:
איפה הלב?
יש סרט ישן שמהדהד בי שנים ארוכות נקרא ״הנאשמים״ עם ג׳ודי פוסטר. ואמנם הוא דוגמה קשוחה אבל דין פרוטה כדין מאה.
הסרט מספר את סיפורה של בחורה שנאנסת בבר. אונס קבוצתי. כשהיא שיכורה. וקהל שלם בבר צפה ואפילו עודד.
האנסים במשפט מגיעים לעסקת טיעון בלי שהציגה את הצד שלה בסיפור. אחרי תלאות את העונש המירבי לאנסים בעסקת הטיעון היא דווקא משיגה דרך הצופים מהצד. דרך האשמת הקהל. שלא עשו כלום. ואפילו עודדו.
לכו לראות את הסרט אם לא ראיתם.
.
אבל רגע,
בכלל דיברנו על משהו פשוט ועדין יותר. להשכין שלום בין חברים.
לנסות בכל ליבך למנוע פירוד. לגרום לכולם להרגיש שייכים.
בטח אם אתם באותה החבורה הקרובה.
אז ישבתם על הגדר לאחרונה?
צפיתם מהצד?
תחשבו על זה לעתיד.
הכאב מהצופים הוא לעיתים כאב גדול יותר מהאדם שלמולו אתה בסיטואציה.
כי הצופה יכול לשנות.
רונית