בְּיוֹם אֶחָד הִפְסַקְתִּי
לֶאֱחֹז כָּל כָּךְ חָזָק.
בְּיוֹם אֶחָד עָצַרְתִּי.
כִּי כִּמְעַט הַכֹּל נִשְׁחַק.
וּבָרֶגַע שֶׁהִפְסַקְתִּי
מָצָאתִי נְשִׁימָה.
וּבָרֶגַע שֶׁעָצַרְתִּי
שָׁמַעְתִּי מַחְשָׁבָה.
בְּתוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה
הֵבַנְתִּי תּוֹדָעָה.
וּבְתוֹךְ הַתּוֹדָעָה
יָדַעְתִּי הֲבָנָה.
וְלֹא בָּחַרְתִּי
לַעֲזֹב אוֹ לְוַתֵּר.
פָּשׁוּט
הִפְסַקְתִּי.
לֶאֱחֹז כָּל כָּךְ חָזָק.
וְהֶחְלַטְתִּי
לְשַׁחְרֵר.
בְּיוֹם אֶחָד הִפְסַקְתִּי
לֶאֱחֹז כָּל כָּךְ חָזָק.
בְּיוֹם אֶחָד הִפְסַקְתִּי
לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק.
עוֹמֶדֶת אֵיתָנָה
מוּל עוֹלָם שֶׁכָּךְ מֻקְרָן.
וּמִתְמַסֶּרֶת
בַּהֲבָנָה.
לְחֵרוּת
שֶׁאֵין בָּהּ זְמַן.
רונית
#כוונתהמצפן | רונית אזולאי
©
