הסיכה שמגיעה ומפוצצת את הבועה.
של רגשות שהדחקתי מאחורי החומה.
הפחד שהיה לצאת החוצה ולשחרר.
הפחד מסכר שיפרץ ואני לא אשאר.

אאבד שליטה ולא אוכל להחזיק במושכות.
שכמו מגדל קלפים יתמוטטו בי חומות.
אעמוד חשופה וכל העיניים רואות.
את הנפש הפצועה שמתביישת להראות.

סיכה קטנה שמתפוצצת בועות.
סיכה קטנה שמקלפת מסיכות.
ומאחורי החיוך מסתתרת עצבות.
ומאחורי משקפיים עיניים של כנות.

והתהליך ממשיך ולאט צועדת.
צעדים של תינוקת שלומדת ללכת.
ואומרת לעולם מותר לי להיות .
בדיוק מי שאני . בלי לפחד. בלי חומות.

יש גם לי מקום בעולם . מקום לחלום. 
לא מושלמת. פצועה. רוצה. לנשום.

לבנה לבנה מפרקת חומות.
מחפשת מפתח שאוכל להיות.
וסיכה קטנה שפוצצה בועה.
פרצה סכר והוא זורם בשקט. 
בעוצמה.

רונית 


לגלות עוד מהאתר כוונת המצפן | מקום לנפש לנשום | רונית אזולאי

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

לגלות עוד מהאתר כוונת המצפן | מקום לנפש לנשום | רונית אזולאי

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא