עומדת עירומה בעיניים של אמת והאומץ נותן לי בגדים.

וכל פעם מתרגשת מחדש.
ולפעמים נבהלת כשנחשפת כל כך.
ולא מצליחה לעכל שאנשים קוראים.
 והכי מתרגשת מתגובות למילים.
כי אחרי כל מה שעברתי ועוברת.
מרגישה שזו השליחות האמיתית.
להיות זו שעוזרת. 
דרך המילים. הסיפורים. והחרוזים.
הכאב העמוק, התובנות וניסיון החיים.
דרך שמחת האופטימיות השזורה.
בכל מה שכותבת ומתעדת באהבה.

מרגישה כמו ילדה שעומדת על במה ואומרת:
תראו אותי. אני יכולה.
תראו הרבה אנשים כמוני. 
ולכולנו מותר. 
להביע את מה שקורה מבפנים. 
לשחרר מהעבר. 

ללמוד את ההווה.
וכל יום לצעוד עוד לתוך האמת הפנימית הנקייה מדמעות.
זאת שמביאה לשחרור הנפש. שמביאה לשמחת הנשמה.
שמובילה לבחירה. כל פעם מחדש. 
בדרך שלי. בדרך שלך. שמתגברת על הנואש.
בדרך שנועדת ללכת. להיות אמיתי.
להיות פשוט אתה . אני . הוא . והיא.

ועם כל המכשולים הקשים שעוברים. הטראומות. הכאבים. והרגישות היתרה. 
יש תמיד מקום למצוא בו את השמחה.
את התקווה. שאפשר לשנות. אפשר לנשום עמוק מבפנים ולהיות. 

אז עומדת עירומה בעיניים של אמת. והאומץ נותן לי בגדים.
להיות אני. 

רונית 

לגלות עוד מהאתר כוונת המצפן | מקום לנפש לנשום | רונית אזולאי

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא