התחלתי לומר

כָּתַבְתִּי פָּחוֹת.
וְהִתְחַלְתִּי לוֹמַר.
וְלָמַדְתִּי הַרְבֵּה כְּאֵב.
כָּתַבְתִּי פָּחוֹת.
וְלָמַדְתִּי לוֹמַר.
וְהִכַּרְתִּי בֶּאֱמֶת מִי אוֹהֵב.

וְהֵבַנְתִּי.
לָמָּה הַמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת הֵן רְפוּאָה.
לָמָּה הַמִּלִּים הֵן נֶחָמָה.
לָמָּה הַמִּלִּים הֵן כֹּחַ.
לָמָּה הַמִּלִּים מְצִלּוֹת.
לִי אֶת הַנְּשָׁמָה.

וּכְשֶׁהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת
לְתוֹךְ הַמִּלִּים. זֶה מִתּוֹךְ אֱמֶת.
הַמַּגִּיעָה מִבִּפְנִים.

הַדַּף הוּא חָלָק.
הַמִּלִּים הֵן נַפְשִׁי.
וּמִי שֶׁקּוֹרֵא פּוֹגֵשׁ גַּם אֶת קוֹלוֹ.
וְלֹא רַק אוֹתִי.

לַקּוֹל הַזֶּה יֵשׁ רְבָדִים מְהַדְהֲדִים.
הוּא שֶׁקֶט וְרָחוֹק.
לַקּוֹל הַזֶּה
מִתְחַבְּרִים בְּלִי כְּבָלִים.
הוּא פּוֹגֵשׁ אוֹתָנוּ עָמֹק.

אָז חוֹזֶרֶת מִלְּדַבֵּר
וְרוֹצָה עוֹד לִכְתֹּב.
לְפָרֵק מִתּוֹכִי אֶת כְּאֵבֵי הַנְּשָׁמָה.

לְאַפְשֵׁר לְרִפּוּי
לִהְיוֹת הַשְׁרָאָה.
וּלַמִּלִּים לִהְיוֹת.
הַכַּוָּנָה.

רוֹנִית