מחמאה עצובה.
את חזקה, דומיננטית
חכמה, בולטת, דעתנית
ונוכחת.
ופתאום, ראיתי אותך
רכה, עדינה, רגישה,
נפתחת.
״אוהבת אותה יותר״.
כך היא אמרה.
ואני?
נעצבתי.
שתקתי.
כי חיה עם שתיהן
מחברת אותן כבר שנים.
אין אחת בלי השניה.
לא לפצל אותי.
בזכות שתיהן.
נשארתי בחיים.
אל תאהבו רק חלק אחד
אין תבניות.
אני אחת.
לגלות עוד מהאתר כוונת המצפן | מקום לנפש לנשום | רונית אזולאי
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
